יו"ר הכנסת בפתיחת מושב החורף: צריך לומר בקול ברור – ירושלים לא תהפוך לבשר תותחים

יו"ר הכנסת יולי יואל אדלשטיין פתח את מושב החורף של הכנסת והתייחס בנאומו בין היתר להשלכות מבצע צוק איתן, למצב הביטחוני בירושלים ולמושב החורף הצפוי.

בהתייחסו למבצע צוק איתן אמר אדלשטיין: "על אף שבעינָיי אין ספק, כי ישראל יצאה למלחמת אין ברירה צודקת מאין כמותה- השפעתה והישגיה ייבחנו רק לאורך זמן, והוויכוח ודאי יוסיף להדהד גם בין כתלי הבית הזה.

המתקפות עלינו בעולם היו צפויות, אולם יש להצֵר על גורמים קיצוניים מבית, שמתוך קיבעון מחשבתי ודיבורים גבוהים "זכויות אדם" מדוּמים, בוחרים להגן על מי שהפכו את מושגי ה"צדק" וה"מוסר" לבדיחה עצובה. הם מצדיקים את מי שמתעמרים בעמָם שלהם ודנים אותו לעוד דור של עוני ושנאה.

ההצהרות האחרונות של יושב-ראש הרשות הפלסטינית לא תרמו דבר מלבד היותן דמגוגיה ודברי בלע מהסוג הנָחוּת ביותר. אם חפצי חיים אנו באזור, עלינו לשוב ולומר, שגם באין פתרון מוחלט לסכסוך המדיני- יש ויש לנו כבר היום הרבה על מה לדבר ולשתף פעולה, בין היתר בתחומי המים, איכות הסביבה, הפיתוח והתשתיות"

אדלשטיין התייחס בנאומו למתיחות הגוברת בירושלים ואמר: "צריך לומר בקול ברור: ירושלים לא תהפוך לבשר תותחים, שכונות התפר לא ייהפכו לעוטף עזה, ולא נאפשר מצב שבו הנסיעה ברכבת הקלה תזכיר את ימי הנסיעה בשיירות ממוגנות בשער הגיא. העיר הזו חיה בשלום ובביטחון שנים ארוכות תוך שמירה על כבודם ותנועתם החופשית של כל אזרחיה באשר הם, וכזו היא חייבת להוסיף ולהיות.

אני משוכנע שמקבלי ההחלטות יידעו היטב את תפקידם בשמירה על שגרת החיים בעיר המורכבת הזו, ויעמידו על מקומם את כל מי שינסו להפר את שלוות העיר ואת בטחון התושבים, המבקרים והתיירים.

הצטערתי מאד לשמוע על החלטת עיריית תל אביב לבטל טיולי תלמידים לעיר הבירה. עם כל הכבוד לרצון המובן לשמור על בטחון הילדים, נדמה לי שיש כאן צעד אחד יותר מדי וגם מסר שלילי המשדר חשש מוגזם. המסר המקופל בהחלטה הזו- להדיר את רגלי התלמידים מעיר הבירה עד להודעה חדשה- הוא מסר שלילי של רפיון, וגם אם אין זו כוונת יוזמיו, ואני מקווה שההחלטה הזו תמותן ותבוטל בהקדם."

יו"ר הכנסת פנה לחברי הכנסת בבקשה להיות סובלניים יותר אלו לאלו ולנסות לחסוך מהשיח הפוליטי ביטויים של קיצוניות, של שנאה ושל גזענות : "אין לי אשליה שנהפוך לפרלמנט אירופי מעוּדן; חריפוּת הדיון הוא נשמת אפה של הדמוקרטיה שלנו ושל הכנסת הזו, והאמת היא שהחספוס הוא אחד מסממניו של הישראלי; וזה בסדר גמור. אינני מנסה או מצפה לשנות זאת.
אבל נדמה לי, שאם "נשמוט" ולו מעט מהלהט ומהנוקשוּת המאפיינים את הדיון שלנו; שאם ננסה להקהות לעתים את העוקץ של הדיון בין הקטבים בחברה שלנו-ערבים ויהודים, חרדים וחילוניים- נוכל לנהל דיון ענייני ולא פחות חשוב ומעניין, ובכך נגביר את האמון של הציבור בבית הזה ונביא כבוד גדול יותר לכנסת, לנו ולבוחרינו."